כאשר מקרה מוות לא נחקר כראוי ע"י המשטרה קיימת אפשרות לבני המשפחה לגרום לחקר העניין באמצעות שופט חוקר

בכל מקרה של מוות לא טבעי שבו קרובי המנוח סבורים כי לא נחקר כראוי – עומדת הזכות לבקש חקירה ע"י שופט לצורך מיצוי החקירה ומיצוי הדין.

חוק חקירת סיבת מוות מאפשר לקרובי המשפחה של אדם שנפטר בנסיבות לא טבעיות – להשפיע ולנווט את החקירה הפלילית, לגרום למיצוי החקירה ולהשפיע על הגשת כתב אישום כנגד האחראים!

מימוש הזכות על ידי בני משפחת המנוח יכולה לסייע לחקר האמת במקרים רבים כגון במקרים של פועל בניין שנהרג בתאונת עבודה, חולה אשר נפטר בשל רשלנות רפואית, מפגין שנפטר עקב אלימות משטרתית וכו'.

מדובר בכלי ייחודי ביותר בשיטת המשפט הישראלית, המאפשר חקירה של מקרה המוות באופן גלוי יחסית למשפחת הקורבן, הליך שבו למשפחת הקורבן ישנו השפעה ומעמד פורמאלי ולגיטימי.

מטרות חקירת מוות על ידי שופט חוקר

• החקירה על ידי שופט נועדה לאפשר למשפחת הקורבן לגרום למיצוי החקירה במישור הפלילי – במקום שבו המשטרה – לא הצליחה למצוא את האחראי למותו של המנוח.
• "היא מאפשרת לקרובי המנוח לעמוד על האופן המדויק בו נגרם מותו של יקירם"
• "היא מגשימה את האינטרס הציבורי בדבר חשיפת עבירות והעמדתם לדין של העבריינים;"
• חקירה ע"י שופט נועדה "לשמש גורם מרתיע, הן מפני עצם גרימת המוות במעשה עבירה, הן מפני אי קיום הליך חקירה רציני בעניין במקרה שבו נגרם מוות בדרך זו;
• "ובמקרים מסוימים יש בה אף כדי לייעל את עבודתם של גופי חקירה אחרים כדוגמת המשטרה או המשטרה הצבאית החוקרת…"          (המצוטט הוא מבג"ץ  10782/05)

מי זכאי להגיש בקשה לחקירת סיבת מוות על ידי שופט?

• קרובי משפחתו של הנפטר מדרגה ראשונה.
• גורמים נוספים לרבות רופא, היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה.

 מהם התנאים לקיום חקירה באמצעות שופט חוקר?

כדי שתתבצע חקירת מוות ע"י שופט חוקר, צריך להתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• קיים יסוד סביר שהמוות נגרם עקב עבירה או בנסיבות לא טבעיות
• מותו של אדם שהיה נתון במעצר או במאסר.
• מותו של אדם תוך כדי אשפוז בבי"ח לחולי נפש או של חסוי במוסד סגור לילדים.

כיצד מתבצע ההליך של חקירת מקרה מוות על ידי שופט?

• החקירה הפלילית וגיבוש האישום – נעשים על ידי השופט עצמו בניגוד למצב הרגיל שבו הם מתבצעים על ידי המשטרה ו/או הפרקליטות!
• השופט הוא זה אשר מזמן עדים וגובה עדויות!
• השופט מאפשר לקרובי הנפטר ולמי שמייצג אותם לחקור את העדים שזימן, להביא עדים נוספים ולהגיש ראיות נוספות!

תוצאת החקירה  – השופט רשאי לצוות על הגשת כתב אישום!

• בסיום ההליך השופט יקבע את סיבת המוות וגורם המוות (ככל הניתן – הגורם הפיזי והגורם האנושי), או שיקבע כי הראיות אינן מוכיחות את סיבת המוות.
• אם השופט מוצא עילה להגשת כתב אישום הוא רשאי לתת צו ולחייב את הפרקליטות להגיש כתב האישום.

דוגמאות למקרים בהם שופט חקר מקרה מוות לבקשת בני משפחה

אמנם, הליך חקירת מקרי מוות משמש לרוב בהליכים הנפתחים ע"י המשטרה. יחד עם זאת, מדובר בכלי ייחודי אשר נעשה בו שימוש גם על ידי בני משפחה אשר סברו כי לא נעשתה חקירה נאותה של מקרה המוות של יקיריהם. להלן מספר דוגמאות:

• במקרה אשר נדון בבג"צ   5221/90 התקיימה חקירת מוות על ידי שופט חוקר בגין חשד לרשלנות רפואית. טענת המבקש היתה כי החולה הגיעה אל הרופא והתלוננה על הופעת גוש בשד הימני. הרופא, הסתפק בהפנייתה לבדיקת ממוגרפיה (שהעלתה תוצאה שלילית) ונמנע מלהפנות את החולה לביופסיה כפי שצריך היה.
  
• במקרה אשר נדון בבג"צ 535/89 התקיימה חקירה על ידי שופט חוקר בגין חשד לרשלנות רפואית. בג"צ קבע כי על השופט לחקור גם בדבר זהות הגורם האנושי למוות ואין להסתפק בקביעת הסיבה הפיזית.
• במקרה אשר נדון בחסמ (חי') 1002-07  ע.א נ' משטרת ישראל הוגשה בקשה למינוי שופט חוקר בגין חשד למוות בגין אירוע אלימות פלילית כאשר החקירה המשטרתית הסתיימה ללא תוצאות. בית המשפט נענה לבקשה ונתן צו אשר הורה למשטרה להוסיף ולחקור בעניין.
• בתיק חסמ (י-ם) 132/08 ‏ ‏ זינב חטיב נ' מדינת ישראל בוצעה חקירה בידי שופט חוקר בגין אירוע שבו אדם נורה על ידי מאבטח. 

עקרונות משלימים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט ביחס לחקירת מוות בידי שופט

• תפקידו של השופט החוקר – לחקור מהו הגורם הפיזי למוות, מה זהות האדם שבגרם למוות והאם המוות נגרם בעבירה 

  בג"צ ' 535/89 עסק בחקירת מקרה מוות בשל רשלנות רפואית. במסגרת החקירה, השופט הגיע למסקנה בדבר הגורם הביולוגי למוות (אירוע לבבי) אך לא חקר מיהו הגורם האנושי למוות. נקבע כי  שופט חוקר צריך לברר את גורם המוות במובן הרחב – כולל זהות הממית. "סיבת המוות כוללת תשובה לשאלות הבאות: מי המת, מתי, איך ואיפה נגרם מותו. אם יש חשש שהמוות נגרם בעבירה – מי החשוד בביצועה של העבירה ואם הוא ניתן לזיהוי או לגילוי. … על השופט להתייחס לכך במסקנותיו במסגרת קביעת עמדתו לגבי החשש האמור" בג"צ ' 535/89 מלכה ריצ'וול נ' כבוד שופט בית-משפט השלום בחיפה.

• השופט החוקר חייב לפתוח בחקירה בהתקיים התנאים הקבועים בחוק ואין לו שיקול דעת שלא לפתוח בחקירה

  בבג"צ 1952/06 שרייבר נ' היועמ"ש קבע בית המשפט העליון כי כאשר מתקיימים שני אלה – חייב השופט החוקר לפתוח בחקירה ולא נתון בידיו שיקול דעת להימנע מכך: 

1. קיים יסוד סביר לחשש שסיבת המוות אינה טבעית או שהמוות נגרם בעבירה.
2. הבקשה הוגשה על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה ו/או גורמים נוספים המצויינים בחוק.

• שופט חוקר יכול למצות חקירתו במסקנה כי המשטרה ביצעה חקירה יסודית 

  בג"ץ  10782/05 עסק במקרה שבו שני מאבטחים נורו למוות ע"י חיילי צהל לאחר שנחשדו כמחבלים. המשפחות ביקשו כי המקרה יחקר על ידי שופט מחשש ל"טיוח". השופט החוקר קבע כי הוא עיין בחומר החקירה ומצא כי החקירה שבוצעה הינה ממצה ויסודית, ועל כן אין הוא מוסיף לחקור בעניין. בג"צ קבע כי כאשר שופט חוקר שמקבל את חומר החקירה.." מוצא … כי די בחומר זה ואין צורך בחקירה נוספת, רשאי הוא לקבוע כן ולמצות בכך את סמכות החקירה המוקנה לו" עוד נקבע כי הליך החקירה בידי שופט מהווה "חריג השמור בעיקר למקרים יוצאי דופן, והיא תידרש לרוב במקרים שבהם נמצא כי הימנעותם של גורמי החקירה העיקריים מלחקור את סיבת המוות או האופן שבו התבצעה החקירה עלולים לסכל את גילוי האמת".

• חקירה על ידי נציב התלונות במשרד הבריאות – אינה נחשבת "חקירה" מבחינה פלילית, ואינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות של העבירה

  בחסמ 133/06 נדונה בקשה לחקירת מוות בגין רשלנות רפואית. באותו מקרה קדמה לבקשה חקירה ממושכת על ידי נציב התלונות של משרד הבריאות. בית המשפט ציין כי הראיות שהוצגו על ידי המבקשים מעוררות חשד לרשלנות. עם זאת,  עבירת גרימת מוות ברשלנות מתיישנת תוך 5 שנים  ומאחר וחלפו למעלה מ 5 שנים – העבירה התיישנה. מפסק הדין עולה כי חקירה על ידי נציב התלונות במשרד הבריאות – אינה נחשבת "חקירה" מבחינה פלילית, ואינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות של העבירה.

סיכום

• סגירת תיק חקירת מוות על ידי המשטרה ללא ממצא משמעותי –  אינה בהכרח סוף פסוק.

• כאשר קיים חשד סביר כי מותו של אדם נגרם בעבירה – בית המשפט חייב לקבל בקשה שהגישו קרובי המשפחה לחקירת סיבות המוות.

• על בית המשפט לחקור את סיבת המוות לרבות מיהו הגורם החשוד בגרימת המוות וכיצד אירע המוות.

• בית המשפט רשאי לעיין בחומרי החקירה של המשטרה ולפסוק כי החקירה ממצה ויסודית, ואין מקום לחקירה נוספת.

• בית המשפט יכול לזמן עדים ולחקור אותם.

• בני המשפחה יכולים לזמן עדים מטעמם, להגיש ראיות נוספות לחקור עדים שזימן השופט.

• כאשר מקרה מוות בלתי טבעי ו/או מוות בעבירה לא נחקר כראוי על ידי הרשויות – קיימת בהחלט אפשרות לבני משפחה לגרום לחקר העניין באמצעות שופט חוקר.