פיצויים לעובד אשר לקה בסרטן עקב חשיפה לחומרים בעבודה
Category
חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים
עובדים רבים מאד לוקים במחלות קשות בעקבות עבודתם.
חלק גדול מהחולים זכאים לפיצוי מהמעסיק ומהביטוח הלאומי ואינם מודעים לזכויותיהם.
קיימת רשימה ארוכה ביותר של החומרים מסוכנים הנפוצים במקומות התעסוקה ואשר הגורמים למחלות תעסוקתיות. להלן רשימה תמציתית וחלקית של החומרים. טבלה הכוללת גם מחלות אופייניות לחשיפה לכל חומר ותעשיות בהן נפוץ החומר מופיעה בסוף המאמר.
רשימה חלקית של חומרים העלולים לגרום לתחלואה תעסוקתית חמורה
כספית, ארסן, כרום ניקל וקדמיום, בנזן, טולואן, פנול, סטירן, ויניל כלוריד, קרבון טטרא-כלוריד, טריכלורו-אתילן, כלורופורם, טריכלורו-אתאן, מתילן-כלוריד, אזבסט, סייליקה, פורמלדהיד/ פורמלין
גלוטראלדהיד, עופרת, אבק עץ סבופלורן, איזופלורן, . קולופוני ברזל אוקסיד . מנגן, פחמן שחור, חומצה גופרתית, מתיל איזובוטיל קטון
מה צריך לדעת מי שעבד עם החומרים הללו ו/או חלה במחלות המפורטות בטבלה כתוצאה מכך?
ביטוח לאומי לשאירים מול ביטול לאומי לתלויים
הרבה מאד בני משפחה עובדים שנפטרו עקב חשיפה תעסוקתית מקבלים מהביטוח הלאומי קצבת שאירים (כ 1,000-2,000 ₪ לחודש).
בפועל זכאים אותם עובדים לקצבת תלויים בסכום הגבוהים בהרבה (כמחצית מהשכר של המנוח. הקצבה יכולה להגיע ל 15,000 ₪ ויותר)
קצבת נכות כללית מול קצבת נכות מעבודה
ישנם נפגעים מחשיפה תעסוקתית הסובלים מנכות עקב פגיעה בעבודה המקבלים נכות כללית בלבד (כ 2,600 ₪ לחודש עד לגיל פנסיה)
בפועל אותם נפגעים זכאים לקצבת נכות מהעבודה (בנכות משמעותית מדובר ב 75% מהשכר . הקצבה יכולה להגיע ל 20,000 ₪ ומעלה)
תקופת חביון
אצל עובדים רבים המחלה מתפרצת לאחר שהסתיימה העבודה בחשיפה לחומר. הדבר אינו מונע הגשת תביעה. מעבר לכך, התביעה לביטוח לאומי אינה מתיישנת. ניתן לקבל הכרה כנפגע עבודה גם 10 שנים ו 15 שנים לאחר שהסתיימה החשיפה התעסוקתית! אם הפגיעה תוכר הקצבה תשולם עד שנה אחת רטרואקטיבית.
עישון
אמנם עישון הוא מסוכן וידוע כגורם לסוגי סרטן רבים, אך העישון אינו שולל הכרה כנפגע עבודה בביטוח הלאומי. כאשר בנוסף לעישון, קיימת חשיפה תעסוקתית שעשויה לגרום למחלה – קיים סיכוי לא מבוטל שהעובד יוכר כנפגע עבודה – למרות העישון!
תביעת נזיקין נגד המפעל / המעסיק
תביעת הנזיקין נגד המעסיק ו/או המפעל מוגשת בנוסף לתביעה כלפי הביטוח הלאומי. במקרים קשים זכאי הנפגע בתביעה זו לפיצוי בהיקף המגיע למיליוני ש"ח.
מה צריך להוכיח בתביעת הנזיקין נגד המפעל
כדי להצליח בתביעה נגד המעסיק/המפעל העובד יצטרך להוכיח 4 דברים:
- קיימים במקום העבודה חומרים מסוכנים.
- היקף החשיפה של העובד לחומרים היה לא תקין.
- קיים פגם בהתנהלות המעסיק (בהוראות הבטיחות, אמצעים המיגון, הפיקוח, הניטור וכו)
- המחלה ממנה העובד סובל היא כזו העלולה להתפרץ עקב חשיפה לחומרים הנ"ל.
הוכחת היקף החשיפה של העובד (סעיף 2)
הקושי העיקרי בתביעות מסוג זה הינו ההוכחה של סעיף 2 – היקף החשיפה של העובד לאותם חומרים.
לעיתים רק עורך דין בעל ניסיון וידע בתביעות מסוג זה, יידע לייצג באופן הולם את התובע בעניין זה, לחקור בכלים העומדים לרשות התובע את הסוגיה ולהרים את נטל ההוכחה הנדרש בבית המשפט.
הוכחת סעיף זה בתביעה יכולה להתבצע, למשל, על ידי בדיקות סימולציה שונות. לעיתים ניתן לתמוך את הטענה על ידי השגת בדיקות ניטור שחובה על המפעל לשמור תיעוד שלהן ואם לא קיים תיעוד הדבר פועל כנגדו ועוד.
הוכחת הקשר בין החומר לבין המחלה – סעיף 4
לעיתים העובד נחשף לחומר מסוכן והתפרצה מחלה, אבל אין מספיק מחקרים אשר קובעים קשר סיבתי בינה לבין החשיפה לחומר.
על פי פסיקת בית המשפט העליון – לא מדובר ב"סוף פסוק" מבחינת העובד הנפגע.
שיטת המשפט בישראל מכירה בפער הקיים בין "הוכחה מדעית" – כזו הדורשת הוכחה ברמת מובהקות גבוהה, לבין "הוכחה משפטית" הדורשת הוכחה בדרגה נמוכה בהרבה.
פסק הדין המנחה אשר ניתן בעניין זה בבית המשפט העליון (קרישוב נגד קיבוץ מעיין צבי), עסק בעובד אשר נחשף לאזבסט וחלה במחלת הלימפומה.
התובע לא הצליח להוכיח כי קיימת הכרה "מדעית" מובהקת לקשר שבין מחלת הלימפומה לבין החשיפה לאזבסט. למרות זאת, דעת הרוב אותה הובילה השופטת ד. דורנר, קבעה מכלול הנסיבות של האירוע (עובדים נוספים שחלו בסוגי סרטן אחרים, גיל צעיר של המחלה, זמן עבודה ממושך וקשר כללי בספרות המדעית בין אזבסט לסרט) מוכיחות את הקשר הסיבתי.
על כן התקבלה התביעה, למרות שהקשר בין המחלה לבין החומר, לא היה מוכח ו"תקף" מבחינה מדעית.
כאמור, תביעות בגין חשיפה תעסוקתית הן מסוג התביעות המורכבות והמסובכות הקיימות בדיני נזיקין ועל מנת להצליח בתביעות אלה, ישנו צורך בידע ובנסיון בניהול התדיינות משפטית מורכבת, הו בתחומי הרפואה, והן בהוכחת היקף החשיפה עצמו.
למשרדנו ידע ונסיון רב בניהול תביעות גדולות ומורכבות בגין חשיפה תעסוקתית אשר הוגשו כנגד מפעלים כימיים גדולים, מפעלי תרופות, תביעות עובדי מעבדה, תביעות בגין חשיפה לגיר ועוד.
טבלת חומרים בעלי סיכון בחשיפה תעסוקתית, מחלות נפוצות, ותעשיות העושות שימוש בחומרים
להלן טבלה תמציתית וחלקית של חומרים מסוכנים נפוצים, התעשיות שבהן נעשה בהם שימוש והמחלות הנובעות מהם:
| החומר המסוכן | מחלות חשיפה | תעשיות העושות שימוש בחומר
|
| כספית | מחלות כליה, מחלות במערכת העצבים, מחלות נפשיות | תעשיית הצבעים, מוצרים רפואיים, חומרי נפץ, חיטוי זרעים, מראות |
| ארסן | סרטן הריאה, סרטן העור, סרטן הכבד, מומים בעוברים | תעשיית מצברים, חומרי נפץ, חומרי הדברה, חיטוי עצים, תעשיית העור |
| כרום ניקל וקדמיום | סרטן הריאה, סרטן הערמונית סרטן סינוסים ומערות האף, מחלות נשימה, מחלות כליה, מחלות במערכת העצבים | תעשיית הציפויים תעשיית המלט, תעשיית הדפוס, תעשיית המצברים, תעשיית המטוסים, טכנאות שיניים |
| בנזן | לוקמיה ומחלות כבד, מחלות ריאה, מחלות בדרכי השתן | תעשיה כימית, תעשיית הדלקים, עבודה במעבדות |
| טולואן | פגיעה קוגניטיבית, בעיות זיכרון, פגיעה בקורדינציה | התעשיה הכימית, מעבדות |
| פנול | מחלות במערכת העצבים, הכבד הכליות העיכול | תעשיית העץ, תעשיית הפלסטיק, בתעשיית המתכת |
| סטירן | מחלות במערכת העצבים, מחלות נשימה, סרטן | סיבי זכוכית, גומי |
| ויניל כלוריד | סרטן מחלות עצבים מחלות כבד | שימוש נרחב בתעשיה |
| קרבון טטרא-כלוריד | סרטן מחלות עצבים מחלות כבד | שימוש נרחב בתעשיה |
| טריכלורו-אתילן | סרטן מחלות עצבים מחלות כבד | שימוש נרחב בתעשיה |
| כלורופורם | סרטן מחלות עצבים מחלות כבד | שימוש נרחב בתעשיה |
| טריכלורו-אתאן | סרטן מחלות עצבים מחלות כבד | שימוש נרחב בתעשיה |
| מתילן-כלוריד | סרטן מחלות עצבים | שימוש נרחב בתעשיה |
| אזבסט | מזותליומה סרטן ריאות וסמפונות סרטן הגרון | |
| סייליקה | סרטן הריאה, סיליקוזיס, ברונכיט | עובדים בתעשיית הבנין וחומרי הבניין, עובדים העוסקים בליטוש, עובדי הוראה המשתמשים בגיר, |
| פורמלדהיד/ פורמלין | אסטמה ברונכיט מחלות נשימה, סרטן | שימוש נרחב בתעשיה |
