רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בניתוח
רשלנות רפואית בביצוע ניתוח יכולה להתרחש בקשת רחבה ביותר של מקרים ונסיבות, הן בשלב הטרום ניתוחי, הן בשלב הניתוח עצמו והן בשלב שלאחר ביצוע הניתוח.
רשלנות בשלב הטרום ניתוחי
הרשלנות יכולה להיות בשל העדר התוויה רפואית מספקת לניתוח, אי ביצוע בדיקות מקדימות חיוניות ומתבקשות, בשל אי שקילת אפשרויות טיפוליות אחרות וטובות יותר ועוד.
רשלנות בזמן הניתוח עצמו
קיימים מקרים בוטים מאד של רשלנות רפואית כגון ניתוח של האיבר הלא נכון, והשארת גופים זרים בגוף המטופל. כמו כן קיימים מקרים קשים יותר לאיתור כגון, אי ביצוע בדיקות שונות תוך כדי הניתוח, שימוש בטכניקה ניתוחית שגויה, פגיעה באברי גוף סמוכים לאיזור הניתוח, אי שמירה על הגיינה בזמן הניתוח וגרימת זיהומים, וטעויות שונות בתהליך ההרדמה
רשלנות בשלב שלאחר הניתוח
מקרים רשלנות רבים מתרחשים בשלב שלאחר הניתוח ובהם, אי ביצוע מעקב מספיק אחר המטופל, איחור בגילוי של דימומים או של זיהומים לאחר הניתוח, אי מתן הוראות מעקב נכונות, אי מתן טיפול תרופתי נכון לאחר הניתוח ועוד.
האם התרחשות סיבוכים ידועים ומוכרים של הטיפול הניתוחי מהווה רשלנות רפואית?
לכל טיפול ניתוחי קיימת "סטטיסטיקה" של הצלחה ואי הצלחה ועל כן, עלינו להפריד בין סיבוכים ידועים ומוכרים הקיימים בטיפולים ניתוחיים ולא ניתן להימנע מהם לחלוטין, לבין סיבוכים ונזקים שאינם מחוייבי המציאות והנובעים מטעויות מובהקות של הצוות הרפואי ו/או המוסד הרפואי.
כאשר מתרחש סיבוך מוכר וידוע יש לבחון האם החולה ידע על קיומו של הסיכון והסכים לקחת אותו על עצמו. אם לא ניתן הסבר לחולה, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית, גם אם התרחש סיכון ידוע ומוכר. אם ניתן הסבר והחולה הבין אותו והסכים לניתוח ייתכן שלא מדובר ברשלנות רפואית. בהקשר זה, אנו מבחינים בין ניתוחי חירום, שבהם קיימת דחיפות אשר מונעת לעיתים מהרופא לתת הסבר מלא לחולה, לבין ניתוחים הנקבעים מראש ושאינם מצילי חיים (ניתוחים אלקטיביים) שבהם נדרש הרופא לתת הסבר מלא ומפורט יותר לגבי אופי הניתוח, הסיבוכים העלולים להתרחש והאלטרנטיבות הטיפוליות.
בעיית החוסר בתיעוד של הפעולה הרפואית הרשלנית והדרכים להתמודד עימה
אחת הבעיות בהם נתקלים תובעים הינה העדר התיעוד של מהלכים רשלניים בזמן הטיפול הרפואי. בעיה זו מתעצמת כאשר מדובר בפעולות רשלניות שנעשו תוך כדי ניתוח, אשר במהלכו נתון החולה לשליטה המוחלטת של הצוות הרפואי ובד"כ, הוא אינו מודע לפעולות המבוצעות. נדירים המקרים שבהם יימצא תיעוד מלא ומדוייק של הפעולות השגויות אשר בוצעו במהלך הניתוח. פערי המידע בין החולה לבין הצוות הרפואי יוצרים קושי בהוכחת התביעה.
במקרים אלה עשויים לסייע לתובע כללים משפטיים שונים שהתפתחו בחקיקה ובפסיקה. למשל כלל, המעביר במקרים מסויימים את נטל ההוכחה אל הצוות הרפואי כלומר -באותם מקרים החולה אינו צריך להוכיח פוזיטיבית שארעה רשלנות בניתוח, אלא שהצוות הרפואי צריך להוכיח ולשכנע את בית המשפט שלא היתה רשלנות, אחרת מתקבלת תביעת החולה.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח
למשרדנו ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית בניתוח לרבות ניתוחים גניקולוגיים, ניתוחים במערכת העיכול, ניתוחים אורטופדיים ועוד. אנו מקבלים ייעוץ מטובי המומחים הרפואיים הן לצורך הכנת התיק באופן המיטבי לקראת המשפט והן לצורך הכנת חוות דעת רפואיות אותן אנו מגישים לבית המשפט.
..
